פסק-דין בתיק ת"א 21947-07-10

התובע, מיופה כוחו של התובע והנתבע התקשרו בעסקה לרכישת קרקע ברומניה באמצעות חברה שהקימו לשם כך אשר נרשמה ברומניה, וזאת מתוך מחשבה כי הקרקע תושבח תוך זמן קצר, תימכר ותניב רווחים משמעותיים. העסקה מומנה מכספי הלוואה שלווה התובע מהבנק, בסך של 240,000 ארו. במסגרת "כתב התחייבות להחזר חוב" המתייחס אל חוב ההלוואה שלווה התובע, נקבע כי התמורה שתתקבל ממכירת הקרקע תכסה תחילה את החזר ההלוואה ואת הוצאותיה ולאחר מכן תחולק היתרה על-פי חלקיהם של הצדדים בחברה וכפי שהוסכם ביניהם. עוד נקבע, כי אם בתוך פרק הזמן שנקבע (פחות מחודשיים), לא תימכר הקרקע, כי אז הנתבע "ידאג לביטחונות בגין חלקו בחוב לבנק", המגיע למחצית החוב.

בסופו של דבר הקרקע לא נרשמה על שם החברה ולא ידוע מה עלה בגורל הכספים ששולמו עבורה (לא הובאו כל ראיות בעניין).

התובע טוען, כי הנתבע לא מילא את חובתו האמורה, ומכאן תביעתו לחייב את הנתבע בתשלום מחצית חובו לבנק ובתשלום נוסף שעניינו העסקה האמורה, כמפורט בכתב התביעה, ובסך הכול סך של 846,724 ש"ח.

הנתבע מכחיש את התביעה שהוגשה נגדו, ולטענתו, ההלוואה שהלווה התובע הייתה הלוואת בעלים לחברה שהוקמה לשם רכישת המקרקעין, וכי התובע יהיה זכאי לקבל את החזר ההלוואה רק עם מימוש המקרקעין. לטענתו, התובע ומיופה כוחו מנעו את מימוש המקרקעין, וכי בכל מקרה הביטחונות שנדרש להמציא היו שעבוד זכויותיו בחברה ובמקרקעין ולכך הסכים.

א.         עיקרי העובדות, ההליכים והראיות

2.         תחילה נעמוד על עיקרי העובדות ועל עיקרי ההליכים הרלוונטיים.

3.         התובע הוא תושב ארצות הברית העוסק בתחום הנדל"ן בישראל ובארצות אחרות. מר מיכאל כהן (להלן - כהן), הוא מיופה כוחו של התובע בישראל. הנתבע הוא איש עסקים העוסק בין השאר בנדל"ן וביזמות בתחום זה בישראל ומחוץ לישראל.

אין מחלוקת כי כל השלושה - התובע, הנתבע וכהן - וכך גם עו"ד אורי כליף שיוזכר בהמשך, הם אנשי עסקים מבוגרים ומנוסים מאד, וכי כל אחד מהם קשור גם בעסקאות רבות אחרות שאינן קשורות בנושא התביעה; בין עסקאות שאין האחרים מבין השלושה מעורבים בהן ובין עסקאות שבהן מי מהשלושה מעורב גם בהן. לעניין זה, אין מחלוקת כי כהן והנתבע, המכירים שנים רבות מאוד, קשורים בעסקאות נוספות ואף שותפים בקשר לעסקאות אחרות, שאינן קשורות בתביעה הנדונה. עובדות אלו כאמור, לא היו שנויות במחלוקת, ולכן ייאמר כבר עתה, כי לא ראיתי צורך לפרט בעניינן.

בנסיבות אלו נקדים ונאמר, כי יש לבחון את התביעה, את טענות הצדדים ואת ראיותיהם, על רקע עובדות אלו ועל רקע ניסיונם העשיר מאד של כל השלושה בעסקאות בכלל ובעסקאות מקרקעין בפרט. חזקה על כל אחד מהשלושה שהוא גם יודע היטב את המשמעות של הסכמות בכתב, הבנות בעל-פה, ככל שהיו, ואת המשמעות של מסמכים בכתב לתיעוד בהיר ומדויק של הסכמות למיניהן. כך גם חזקה על כל אחד מהשלושה שהוא יודע היטב לכלכל את צעדיו, את הסכמותיו ואת השקעותיו, כי נועץ באנשי מקצוע ובהם עורכי-דין, ככל שנדרש לכך, וכי כל הסכמה או החלטה שהסכים מי מהמעורבים, נעשתה מצדו במחשבה תחילה.

4.         בחודש נובמבר 2006 התקשרו השלושה - התובע, הנתבע וכהן - בעסקה לרכישת מקרקעין ברומניה, לאחר שעל-פי הערכתם דובר בעסקה שעשויה הייתה להניב תשואה גבוהה תוך זמן קצר, של פחות מחודשיים. זו אפוא, הייתה הערכתם - או שמא אשלייתם - בעת ההתקשרות. התקשרות זו נעשתה באמצעות עו"ד אורי כליף, שטיפל בהליכי רכישת המקרקעין והיה בקשר עם הגורמים המתאימים ברומניה (להלן - העסקה).

כבר כאן ייאמר, כי על-פי טענת כהן, יוזם העסקה היה הנתבע והוא זה שהציע לו להתקשר בה. הנתבע אכן ראה את עצמו בתור "היזם", אך לטענתו, לא הוא זה שיזם את מעורבותם של כהן והתובע. אולם איני רואה כל רלוונטיות לכך ואף איני רואה צורך להתעכב על נסיבות העלאת ההצעה להתקשר בעסקה. כפי שכבר נאמר, מדובר בשלושה אנשי עסקים מנוסים וכפי שעוד יובהר, דובר בהשקעה בסכום ניכר. כך שבין אם פלוני יזם את העסקה או העלה את הרעיון, ובין אם היה זה אלמוני, בין אם העסקה הוצעה בפגישה אקראית ברחוב ובין אם בפגישה יזומה, חזקה על כל אחד מהצדדים שבטרם התקשר בעסקה בדק היטב את כדאיותה מבחינתו, ואם לא עשה כן, כי אז אין לו להלין אלא על עצמו. לפיכך לא ראיתי לנכון להתעכב על העובדות שקדמו להתקשרות ומסיבה זו, אף אין כל מקום לטענות מהסוג של "הנחש השיאני ואכל" (דברי חווה כשנשאלה מדוע אכלה מפרי עץ הדעת; בראשית ג, יג).

5.         לשם מימושה של העסקה, לווה התובע ביום 24.10.2006 סך של 240,000 ארו מבנק לאומי והסכום הועבר בהעברה בנקאית לרומניה, כדי לשלם למוכרי המקרקעין (טפסי משיכת כספי ההלוואה והעברתם לרומניה - נספחים ג' ו-ד' של תצהירו של כהן).

בעניין החזר ההלוואה נערך ונחתם ביום 5.11.2006 "כתב התחייבות להחזר חוב לקבלסון סטפאן" (התובע), שעליו חתומים הנתבע וכהן, אשר חתם גם בשם עצמו וגם בשם התובע, בהיותו מיופה-כוחו (נספח ה' של תצהיר כהן. מסמך זה יכונה להלן - כתב ההתחייבות).

כתב ההתחייבות נערך כמכתב המופנה אל התובע, כותרתו היא כאמור, ולהלן תוכנו:

                        "אנו החתומים מטה, מיכאל כהן, קבלסון סטפאן, ישעיהו לביא

                        מאשרים ומתחייבים בזאת כל אחד לחוד לפי חלקו בחברה המחזיקה במקרקעין שנרכשו ברומניה באמצעות עו"ד אורי כליף ... תמורת הלוואה בסך 240,000 Eur שנתקבלה ביום ... מבנק ... מחשבונו של קבלסון סטפאן כנגד פקדון נזיל שהופקד כבטחון לבנק.

                        סכום זה מהווה 90% מעלות הרכישה, 10% הנותרים ממומנים ע"י העו"ד והמזכים אותו ב-20% ממניות החברה המחזיקה בבעלות.

                        החוב בבנק, הרביות שיצטברו עליו, העמלות השונות, הפרשי המטבע וכל תנאי הבנק ועד לפירעון מלוא החוב מהווים מאה אחוז החוב ו-80% ממניות החברה שמתחלקים בהתאם לאחזקות שלושת בעלי המניות כדלקמן.

                        1.   מיכאל כהן בעל מניות בחברה ב-20% בעלים של 25% מהחוב בבנק.